אולפן דיסק -אין

אולפן  "דיסק-אין" / תל אביב מ- 1996

הקמת האולפן והפקת "רש"י" בשנת  1996 , לאחר שהתאוששתי קמעה מהתמוטטותה של אולפני אנימה, חברתי לארנון דיסקין, שניהל חברת טכנולוגיה קטנה לשיווק מחשבים, והקמנו אולפן אנימציה חדש. הבאתי לשידוך הזה כמה ממיטב ציירי אולפני אנימה שהיו מוכנים ללכת אתי להרפתקה החדשה, וכן קשר חדש שנולד פתע עם במאי אמריקאי, חוזר בתשובה מניו- יורק בשם אשלי לזארוס, שחיפש דרך להפיק סרט אנימציה ארוך  (60 דקות)  על חייו של רש"י.הרעיון לעשות סרט מצויר על רש"י  נראה לי בתחילה כהזוי במיוחד, מאחר ואיש זה, ענק רוחני גם לדעת חילוני אדוק כמוני, היה איש של הגות, רעיונות ומילים אך עם מעט מאוד אירועים ותהפוכות בחייו אישיים –צרוף כזה  נחשב כמנוגד לרוח האנימציה המעדיפה הרבה  אקש'ן, דמויות מוקצנות, וסיפור תזזיתי. במהרה הסתבר שאשלי הבמאי הוא איש רב חזון וניסיון ומאחוריו עומד רב פעלתן מארה"ב בשם ברל ווין, וחבורה מנוסה של כותבים הוליוודיים כולם שומרי מצוות (שזכו לכינוי בפינו  ה"מאפיה היהודית"). התסריט הוא אכן , רציני, כבד ורב מלל, אך מכיל דרמות אנושיות ולאומיות למכביר, אותן חווה  העולם היהודי של המאה ה-11 . פס הקול הוקלט בניו-יורק וכלל את קולותיהם של לנרד נימוי בתפקיד רש"י (שוב נימוי כמו ב"אורות") פול סקופילד הבריטי  בתפקיד הקריין, וארמנד אסנטה בתפקיד המסתורי של איש הדיו (שאולי הוא אליהו הנביא).גם בסרט זה  שימשתי  כמנהל אמנותי ומפיק האנימציה  וגייסתי למשימה עוד כמה שחקני חיזוק. בחיפוש אחר אנימטורים קלאסיים, הרחקתי לסופיה בבולגריה, ושכרתי קבוצת ציירים צעירים ומוכשרים שהשתלבו להפליא בפרויקט (אם כי היינו צריכים לדאוג להם לאספקת נייר ציור מנוקב לאנימציה, שהיה יקר מציאות בארצם).הבמאי רוני ניניו עמו שיתפתי פעולה בעבר, נקרא לחיזוק השפה הקולנועית של הסרט. הבמאי האנגלי הנודע טוני וייט נשכר  לסייע בחיפוש עיצוב שישלב טכניקות ידניות, אמנותיות, עם יכולות המחשב. טוני ואנשיו הציעו טכניקה של צביעת אקוורל ידנית, ואנשינו מצאו דרך  לסרוק את הציורים למחשב ולשלב אותם עם רקעים משוכללים ולהוסיף אפקטים של תאורה , אש וכיו"ב.  פיתחנו גם שיטה להוסיף בעזרת מחשב  מצבי פה  כדי ליצור התאמת שפתיים מדויקת  לדיבור. הפקת רש"י נמשכה קרוב לשנתיים ומאז הוקרן הסרט בעשרות הקרנות פומביות בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ונמכר כ- DVD בשוק הוידאו הביתי.        

 

 

 

 

עבודות בימוי בשיתוף חברת דיסק-אין. במסגרת האולפן של דיסק אין ביצעתי פרויקטים רבים שחלק מהם יזמתי בעצמי או הבאתי בקשרי לביצוע האולפן. בין הפרויקטים האלה:

"לשון נופל על לשון"- אוסף בדיחות על סלנג עברי  

 

 

 

 

"מנהרות הכותל"- סרטון מדעי המדמה את דרך השינוע אבני הכותל המערבי הענקיות.                                          

"שמוליק קיפוד", קלטת סיפורים ושירים לילדים"החברים של הקרנף". קלטת שירי ילדים משירי אבנר שטראוס         

בנוסף לכך ביימתי  כמה מההפקות היוקרתיות של האולפן ביניהן: עיצוב ובימוי מצגות מאזן בנק הפועלים- (מיצגים רב- מסכיים בהיכל התרבות בת"א, המשלבים מגוון טכנולוגיות אנימציה)   אירוויזיון של דגים- במרכז המבקרים של תנובה בגלילות, עיצוב ובימוי מופע הפתיחה של מוזיאון הילד היהודי בברוקלין, (מופע  רב מסכי המשלב צילומי לייב, אנימציה מצויירת דו ותלת ממדית   ואפקטים מגוונים) ועוד.                                

מופע הפתיחה למוזיאון הילד היהודי בברוקלין ייזום המוזיאון ותכניו נעשו בידי קבוצה מחסידי לובאביץ' בברוקלין, שחיפשו דרך לקרב את הדור הצעיר של יהודי אמריקה לערכי היסוד  של היהדות ולהיכרות עם המושגים החשובים בטקסיות היהודית. (שבת, חג, היסטוריה , אמונה וכו').המוזיאון נבנה בתוככי ברוקלין, מבנה  גדול, ארבע קומות, עם מיטב המכשור האורקולי הקיים. דיסק-אין התבקשו לספק את  התכנים והאמצעים להפעילם. התסריט המקורי למופע הפתיחה של המוזיאון נכתב בארה"ב והיה מבוסס על התפיסה שהתורה היא לב ליבו של הקיום היהודי, ובלעדיה לא ניתן להיות יהודי.במפגש עם מקימי המוזיאון , בתל אביב הצעתי להם קונספט אחר למופע זה- שלא יידחה את החלק של קהל המבקרים שאינם מכירים את התורה למרות היותם יהודים. הצעתי הייתה- לבנות את מיצג הפתיחה של המוזיאון על מוטיב האור היהודי.אור שמתחיל עם בריאת העולם " ויהי אור", עובר מאב לבן, מדור לדור, פעם הוא שלהבת זעירה, ופעם הוא לפיד גדול. וכל אחד מהיושבים באולם, נושא בליבו ניצוץ מאותה אש, וברצונו הוא יכול להפכה לאור יקרות...אור המחבר אותו עם שלשלת ארוכה של עם עתיק ומפואר-אליו הוא משתייך ... נדרשו חודשים ארוכים של המתנה לתגובת הרבנים שעמדו מאחורי הפרויקט והסכמתם נדרשה לכל  מילה ותמונה.לאחר אישור הקונספט, נקרא  קובי לוריא לכתוב את התסריט וההפקה יצאה לדרך.חשוב לציין שהחסידים היקרים מולם עבדנו התנגדו לאזכור השואה  והקמת מדינה ישראל כחלק מהרצף ההיסטורי של העם היהודי. טעמיהם עמם, ומי שבקי בדיאלקטיקה הלובאביצ'ית מודע לסוגיה זאת.אנחנו בסטודיו  התקוממנו  קשות נגד מגבלה זאת. אני לא מצאתי טעם בוויכוח ישיר עם החסידים  ורק שאלתי אותם מה הייתה תגובתם אם מוזיאון היסטורי כלשהו בניו- יורק היה משמיט את השואה ומדינת ישראל מההיסטוריה היהודית- הטיעון עבד בחלקו, ולבסוף אוזכרה השואה במשפט קצר אחד ומדינת ישראל זכתה לצילום אווירי מרהיב  של שדות מוריקים, אך לא למילה בטקסט המושמע.

 

 

 

 

מיצג לילי בעתיקות בית שאן יוזמה משותפת של האוצרת הייחודית רנה סיוון, עיריית בית שאן ומימון של משרד התיירות פתחו תחרות קשה בין כל גורמי ההפקה הישראליים המתמחים בהפקות אור-קוליות מורכבות במכרז להפקת מיצג לילי באתר  הארכיאולוגי של בית שאן. לאחר כשנה וחצי של הגשת הצעות בשלבי פיתוח שונים זכתה חברת דיסק-אין במכרז והוטל עליה להקים את המיצג הלילי  היחיד בסוגו בישראל ואולי בעולם כולו. אני מוניתי על ידי החברה הזוכה כבמאי המיצג .מטרת הפרויקט הייתה ליצור חוויה לילית אטרקטיבית אשר תמשוך תיירות פנים וחוץ לאתר הארכיאולוגי  המיוחד הזה.   בשעות היום, מרבית חדשי השנה נמצא המקום בתנאי  אקלים  של חום , אבק ותאורת שמש מסנוורת, המקשים על ביקור נינוח וממצה .הקמת המיצג הייתה נתונה למגבלות רבות- מגבלות של תוכן, סגנון,איסור על שימוש במסכים , ומגבלות חפירת תשתיות בגלל חוקי השימור הארכיאולוגי. גישת התוכן דרשה הצגה מרומזת של השלבים העיקריים בתולדות העיר והימנעות מסממנים דידאקטיים תוך יצירת חוויה מרחבית ולא קולנועית כמקובל. ליצירת מופע הפתיחה שהוא המושקע ביותר ונותן את הגרוי הראשוני לסיור השתמשנו באמצעי הקרנת וידאו משוכללים ולמגוון אמצעי תאורה משוכללים, היוצרים תמונות ענק על קירות הבזלת הגדולים התוחמים מדרום את התיאטרון הרומי של העיר. שלב חשוב ומרתק לקראת ייצור התמונה למיצגים, היה שלב הניסויים בשטח. הקרנה על קירות כהים מאבדת כמויות אור גדולות ומשנה באופן לא צפוי את הצבעוניות של התמונה. כמה לילות של ניסויים אפשרו לנו ללמוד את התנהגות ההקרנה על הקירות , לאמוד את עוצמות האור הנדרשות ואת העיוות של צבעים וקונטראסט שצריך  להוסיף לתמונה, כדי שתיראה מרשימה בהקרנה הסופית.  כך גם למדנו רבות על אופן השימוש בתאורה ברחבי האתר על חלקי קירות, עמודי ענק, ושטחים פתוחים הזרועים בשברי אבן קשתות ועמודים. לאור ניסיונות אלה החלטתי להשתמש עד כמה שאפשר בצלליות, שנראו מרשימות ביותר על כל קיר .החומרים מהם הרכבנו את מיצג הפתיחה היו צילומי הי דפיניש'ן של שחקנים באולפן ירוק, קטעי סרטים קיימים- צילומי ציפורים, גלי מים, לגיונות נלחמים וכיו"ב. כל אלה עובדו במחשב בתוספת שלל אמצעים גרפיים בדו ותלת ממד.  אמן השילוב (Compositing)  רודד יצחקי נענה לאתגר במומחיות מזהירה ונתן פתרונות יצירתיים לכל  גחמותי, והתוצאה מוקרנת על הקירות הענקיים של התיאטרון. ברחבי האתר נשתלו עוד אטרקציות אור קוליות, בבית המרחץ העתיק מוקרנות דמויות מסוגננות בפעילויות של רחצה, התעמלות ויין- בצירוף פתגמים עתיקים על תענוגות החיים, הבל היופי ופולחן הבריאות ההלניסטי. בתיאטרון הרומי העתיק התחלפו התפקידים המקוריים של המקום וקהל המסיירים במקום מגיע את הבמה וצופה במיצג ענק המוקרן על מושבי האבן, עליהם שאגו ההמונים במופעים הקולוסאליים  שהתרחשו במקום זה בתקופה הרומית והביזאנטית.המוסיקאי אורי אופיר ממשמר העמק יצר מוסיקה עזת מבע וכוח המגבירה את החוויה ונותנת לה ממד נוסף של ריגוש.מבחינתי היה בפרויקט מאתגר זה שילוב טבעי של כל הניסיון האמנותי והיצירתי שצברתי עד כה- בציור, גרפיקה, אנימציה, צילום קולנוע ומוסיקה, פעם ראשונה בחיי שילבתי את כל המרכיבים האלה בהיקף כזה ובהצלחה כה רבה.

 

 

 

 

לתיאום קורסים והרצאות ניתן להתקשר או להשאיר הודעה בעמוד יצירת קשר